האם בתום פיסגה תחול הנפילה?
מה שהיה- נפלא, ומה שלא- עילה
אתה יודע עד כמה לי חשובה
מילה קטנה אחת, מילה של אהבה.
נקראתי ממרחק, אינני מצטערת
נכספתי אל אהוב, הייתי מאושרת
לחוש, למולל, להסניף, לאחד
נסחפתי בחטף, אני לא אכחד.
ואהבתי, בכל תא ותא בגוף,
מנותקת מקרקע, שרויה בריחוף
אך בסוף מרירות שנותרה משום מה
משהו חסר, אוויר לנשמה.
עצוב להעניק עצמי למען איש
אם הוא אלי שותק, אם הוא אינו מרגיש
אם לו המעשה בלי התחייבות, קליל
אם נשמתו ריקה מרגש בעליל.
ומה ביקשתי עוד, קצת להלך ברחוב
עימך האיש שכה שאפתי לאהוב
הבטחת שוב ושוב, נוכל קצת לבלות
סתמת הגולל בטרם התחלות
כשהכמיהה עזה והיא אל קיר מוטחת
האושר הוא פגום והיורה רותחת
ולא אוכל, אהוב, קשה לי עד כאב
עליי אינך חושב, אותי אינך אוהב.
אכן, הייתה פיסגה, כמוה אין שנייה
אך לא הרמנו עוגן, שקעה האונייה
ואחרי לילות צרופים של אהבה
הותרת בי חלל צורב של אכזבה