השירים שלי

לא תמיד הם זורמים

אך אני מתעקשת

מבליל של מילים

לי טווה את הקשת.

ואם היא נסתרת

נבלעת בעב

אני מסתערת

צובעת לה קו.

לא תמיד נענים

מרימים הם כתפיים

ולמרות כל פנים

לי רותמת כנפיים.

יודעת, כאלה צרות עשירים

רוקעת עיקשת, עושה לי שירים.

פורסם בקטגוריה לא לילדים | כתיבת תגובה

ושוב צונח לילה

וְשׁוּב צוֹנֵחַ לַיְלָה
וְשׁוּב אֵלֵי תְּנוּמָה
הָאַהֲבָה אֵין דַּי לָהּ
הִצִּיגָה שׁוּב קִסְמָהּ
לִרְגָעִים קָפַצְתָּ
הִגַּעְתָּ עַד הֲלוֹם
הוֹפַעְתָּ, בָּאתָ אַצְתָּ
אָרַגְנוּ שׁוּב חֲלוֹם.
אֵלֶיךָ מְרַחֶפֶת
נוֹגַעַת שׁוּב וָשׁוּב
נוֹשֶׁקֶת מִתְעַטֶּפֶת
בַּחֵיק שֶׁלְּךָ, אָהוּב.
נָתַתָּ לִי לַדֶּרֶךְ
תְּשׁוּרָה אֲשֶׁר אֶשָּׂא
אֶנְצֹר יִקְרַת הָעֵרֶךְ
צֵידָה הִיא לַמַּסָּע.
וְשׁוּב בְּעֵת תַּרְדֶּמֶת
בְּטֶרֶם רֹאשׁ עַל כַּר
עִמְּךָ שִׁירִים קוֹרֶמֶת
עָמִית שֶׁלִּי יָקָר.

פורסם בקטגוריה querido, א. ספר שירי אהבה, אהבה על הסף | כתיבת תגובה

עוד מפגש אוהבים

שעות קטנות בטרם
לנום לי אשתרע
אפרוץ פירצה לזרם
מילים להתרועע
כבדים העפעפיים
חותמים עוד יום קיום
לו רק אמחא כפיים
אנפיק היתר סיום
היית לי אורח
הגעת עד הלום
ושוב כפתור פורח
של עוד פיסת חלום
נוגעת לא חושבת
זועקת בלחישה
אני אותך אוהבת
לך אני אישה
עוד יום עטה עלינו
רדיד שאין שני
עוד יום נפעמנו שנינו
אתה וגם אני.

פורסם בקטגוריה ללא קטגוריה | כתיבת תגובה

עם האחד

עם האחד חלום רטוב
עם האחר יבש
ממרחקים אליי תכתוב
תצית, תלהיט בי אש.
ואין פה צדק אין חוקים
מוזר אך מרתק
איתך אכמה לחיבוקים
ממנו אתנתק.

פורסם בקטגוריה ללא קטגוריה | כתיבת תגובה

אל נא תקליד

אל נא תקליד לי, איש
זה לא יזיז דבר,

לא ימיש

לא היה פה עבר

זה לא הלך

זה לא יצלח
לאהבה אין כללים
סדורים ובדוקים
אין לה חוקים
וכאשר איננה
אין מנע
אלא
להשלים
עם
האין
בין
אל נא תקליד
כי הברזל קר

ומזמן החליד
ואין לתלות קולר
זה רק מעיק
ולא ימתיק
כשמר
זה לא מפני שאתה כך
או הינך אחר
וצר לי שהינך מדוכדך
באמת לי צר, חבר
זה לא כי אינך
לא בגללך
אתה כזה
אוהב, הוזה
וזה יכול היה אולי

להיות גדול
אבל אללי

בפועל זהו עול
אני פשוט לא שם
ואין בך אשם
וככל שאתה יותר
כמה ומקטר
אהבתך מחניקה
אין בלבבי זיקה
אין שלהבת
אינני אוהבת.
אל נא תקליד עוד
מילה ועוד מילה
כבר אין זה סוד
הזמן כלה
אל תחפש את
השה לעולה.
אינני יכולה.

פורסם בקטגוריה ללא קטגוריה | כתיבת תגובה

כמו קו שנמתח מחץ

אהבה – כמו קו שנמתח
מחץ שנורה באקראי.
וכשהחץ נותר תקוע
ואין קשת לירות אותו
גם חזרה,
או כשמשהו עלול

להסיט את המסלול

אזי הכול משתבש
והגוונים נמרחים
וצורבים כאש
בינות עבים בוכים.

פורסם בקטגוריה ללא קטגוריה | כתיבת תגובה

שיר חדש

אם ימייך חלפו בלי מילים
שהדבקת זו לזו ביצירה
זו העת לקריאת תהילים
לעשות לתיקון המארה
כי ללא אותיות בזרימה
יחרב אפיקך וייבש
והלב יפרפר באימה
פן הרגש הפך לו לקש
תפשילי שרוול ללקט
שברי אהבות רוטטים
הרטיבי בקסת העט
אצרי זכרונם בבתים.
אהוב, תלחשי בערגה
חובקת נייר בדממה
צמאה אנוכי למגע
לפרוח עמך בשממה

פורסם בקטגוריה לא לילדים | כתיבת תגובה

שתי נשים

שתי נשים, שתי נשים בכפיפה

האחת פתיינית, השנייה סתם יפה.

האחת רוטטת לקראתו נרגשת

עוברת להיכון, דרוכה היא כחץ

שניה  לבואו במתינות מדשדשת

רק הוא מעורו לכבודה יקפץ.

לאחת מקמץ בדברים, במילים

רק גופו יגלה, לא יוכל להסתיר

לאחרת בונה הררים ותילים

אך אליה לקרב לא תרשה לא תתיר.

שתי נשים בכפיפה יחדיו

אחת על הבטן שניה על הגב

האחת מאופקת קפואה ושקטה

השנייה מתלהטת עימו במיטה.

שתי נשים באותה הדירה

האחת סוערת השנייה כה  קרירה

האחת תמימה, חסודה וטובה

השנייה פורצת מסגרות אהבה.

שתי נשים, בקווים מקבילים

שתיהן בקצוות משתגעות על מילים

אחד שיודע אומר מתנחם

שני אם ידע, על עצמו ירחם

שתי נשים, לכאורה יותר מאחת

לפעמים זה הרבה, לפעמים כה מעט

שתי נשים מהלכות, שתי נשים בכושר

התוכלנה לפתור את חידת האושר?!

פורסם בקטגוריה לא לילדים | כתיבת תגובה

תקציר לספרי השלישי: אני אוסף לי חלומות

לכל אדם ובוודאי גם לכל ילד

יש תפילות, משאלות, ויש גם חלומות.

בכל מצב, בכל מקום אשר בחלד

נמצא אותן בלב, אם רק נסיר את הגלימות.

המחברת עליזה ולד, שספריה "מי יקח את דוני דון מהגנון" ו"אל על לשמיים"
התחבבו על קטנים וגדולים כאחד, עולה עוד שלב.
היא מעמיקה לעולמם של ילדים אוספי חלומות,
ילדים המחפשים דרך לבקש משאלה,
ילדים הפוסעים יחפים על חוף הים,
ילדים הממריאים לממלכת הדמיון להשפיע טוב ויופי,
ילדים המגלים את עוצמת האמונה הפנימית בעצמם.

וילדים אלה מבטאים בשפה יפה ומחורזת את תחושותיהם.

הספר מהנה ומעשיר לילדים חולמים ומבינים וכמובן גם לגדולים.

פורסם בקטגוריה אני אוסף לי חלומות | כתיבת תגובה

ילד רגיש ועורג 25.8.99

היית לי ילד רגיש ועורג
רווי משאלות הזויות
תהית רזי היקום ואחרית
זרית ללילה תמיהות.
ביקשתי לתמוך, אך אזלה לי ידי
חששתי לבא, אלוהים הוא עדי
כאבתי עמך ולבי התחמץ
חבוט בצמתים, מחפש את החץ
פוסע, מועד, ערפל עמימות
תר נואשות, מלקט חמימות
פלומה ילדותית ועיניים לחות
נמשכת לחום, לא הסכמת פחות.
תאב כה, כואב ואכול מרורים
שאפתי לחלוק עימדך יסורים
ידעתי, עידן אימהות כבר נגמר
אל מול שוועתך לבבי מה נכמר
יבש כבר חיקי בלי חיבוק בלי מזור
פיתחת אברות, אל חיקי לא תחזור.
היית לי ילד עדין ורגיש
ידעתי צמחת, היית לאיש
נמשכת לבית לפי התחושה
צפוף קצת, מחניק, אך מריח אישה
אז למה לבי משום מה בלי מרגוע
רטט סמוי מתאפק בו לנגוע?

פורסם בקטגוריה לא לילדים | כתיבת תגובה