לתפוס בזנב מילה

לקשור לחטוטרת

לקבוע זאת עילה

לנהוג עכשיו אחרת.

לא להזליף מבט

לא להרבות לחשוב

לגזור הסרט "קאט"

את הכאב לצרוב.

הוא אחריה תר

נחוש, חדור תקווה

הוא מתעקש לומר

שגרי לי אהבה.

לתפוס בזנב מילה

לשלוף מחטוטרת

לנסוך בה תהילה

ואהבה בוערת.

סלח נא על משובותיי

שנטלתי לידיי את השוט

סלח על שהיתרתי להגיגיי

והחנקתי מפיך האות.

הרגשות שלך היכל קודש

בו אתה הכוהן הגדול

לא אני אתפלש בם בגודש

לא אני השליט כל יכול.

אתה הוא אדון אהבתך

תחרזנה ככל שתבחר

ןאני אם אחפוץ גם איתך

אתמול או היום או מחר.

סלח שהייתה בי הרוח

לנשוף באגלי הלבב

אתה שתחליט אם לנוח

ואם לשורר כשתאהב.

ייבשתי הדיו מן הקסת

נטפו אמריך לדם

אינני מלכה מיוחסת

יקרת מאוד לי, אדם.

תקציר בכריכה קשה אחורית

ביצירה מחורזת זו של עליזה ולד, שספרה הקודם "מי יקח את דוני דון מהגנון" זכה לאהבת הקוראים, מככב ילד חמוד ומלא חיים. הוא מספר בחריזה כובשת לב על מעשי הקונדס שלו.

גבורנו הערני מודע לתגובת סביבתו, ובמיוחד לאמא האוהבת המגיבה בתמיהה, או דאגה, כעס או אפילו תחנונים:

אז אמא דואגת סופקת כפיים

מביטה פעם אחת אל על לשמיים

ופעמיים עמוק לי בתוך העיניים

ושואלת…

למי אין ילד שמתנהג לפעמים כמו גבורנו השובב, קצת מבלגן וקצת משתולל ואפילו קצת מעצבן ?!

אולם ברגע הנכון מתגלה גבורנו הנבון כילד אחראי ומקסים.

הספר מיועד לילדים החל מגיל שנתיים, דרך תלמידים בחטיבה התחתונה בבית הספר היכולים להזדהות וליהנות מהכתיבה הקולחת ושופעת ההומור, ולכל מי שבנשמתו מסתתר ילד.

הנה אחוד לכם חידה
תוכלו לפתור, אין מה לדאוג,
כשמשמיעים מילה "גלידה"
כיצד יגיב אלמוג?
הידבר או סתם ישתוק
או יעדיף קריאת סיפור?
אולי יטען: "דבר מתוק
אינו בריא, אסור?!"

אולי בכלל הוא לא יידע
על מה פה מדובר
כי מן מוצר בשם גלידה
אין במקום בו גר?!
"שטויות" תגידו "זה קישקוש,
הכול יודעים היטב,
קלי קלות הוא הניחוש :
גלידה – מי לא אוהב?!"

אכן, אלמוג ניעור מייד
ללא היסוס אומר :
"תני לי, סבתא, לי ביד
גלידה מן המקרר".
הוא אף מוכן בלית ברירה
החביתה לגמור
ואז לגלידה היקרה
מגיע כבר התור.

אלמוג עם מנת גלידה קרה
ניצב נירגש, גאה
שולה בכף מקערה
אל פה פעור נאה.

אך הדרך לפה היא דרך חתחת
והגלידה נשמטת פתאום לשטיח
ומי בזריזות אל הגלידה נחת
לשון ארוכה לו,דבר לא מניח?

אלמוג מתבונן בכלבלב המלקק
כמעט מתפוצץ מעלבון ומחאות
ריקה הקערה, הפעוט עוד שותק,
רק עיניו בדמעות מתמלאות…

אלמוג רוצה לגדול
כמו כל ילד נבון
והוא יודע לאכול
כמו שצריך – המון.

לאוכל מן הסתם
יש טעם גם ריח
ואלמוג החכם
פה ענק פותח.

אין הוא אוכל
רק בולע ודי
אלמוג משתדל
ואפילו מדי.

לסעודה הגדולה
את כולם מצרף
ובתוך המולה
כל הגוף משתתף.

כולם עסוקים –
אצבעות הידיים,
אמות, מרפקים
וכפות הרגליים.

אלמוגי זורח
תוחב אצבעות
צוהל ושמח
דורש עוד ועוד.

הוא מושך בידיים
עמל וטורח
דוחף ברגליים
והאוכל בורח.

ככה בום טראח
האוכל נדחף
מתפזר ונמרח
מן הפה אל האף

וגם קצת לאוזניים
לקודקוד לשערות
ונכנס לעיניים
למרות אזהרות.

השמיכה, הבגדים,
הריצפה, המרבד
כולם מעידים
ומודים פה אחד :

אלמוג ילד פלא
והאוכל טעים
ויחד עם אלה
מה טוב ונעים.

צנוע כל כך
נחבא אל כלים
שואף אל קרבו געגוע..
פשוט, מזוכך,
שלו ותמים,
מפעים במקסם לא ידוע..
חלום בו נרגש
שיכור לא מיי"ש,
תקווה ענווה אף נועזת
פרחיו עדינים
ורדרדים, לבנים…
יד ענוגה בו אוחזת .
עלמה חלומה
חולפת דמומה
כמעט לא נוגעת, רוחפת
נאווה וזכה
עושה לה דרכה
הילה את פניה מקפת
פיית אגדות
ברחוב בלי שדות
שרביט על מונף בתמונה
הזר מלבלב
מרטיט את הלב
רומז נגיעות חתונה
ילדונת – אישה
עונה בלחישה
צלילי נעימה מעודנת
חיוך ביישני
לואטת : אני
עם שחר מחר מתחתנת
זרועות מתרפקות
בחיבוק ונשיקות
כאילו היכרנו בערך
מזל טוב אחות
שאי נא ברכות
מתת אהבה אל הדרך
שעת דימדומים
שרפים במרומים
מדליקים כוכבים בשמיים
צנוע הזר
געגוע אומר
דמעות בזווית העיניים

הוא עמד מן הצד תמה

לא מבין, לא יודע

מה פה קרה?

מי הנערה?

ןעל מה החיבוק האמיץ?

הוא עמד מן הצד תוהה

אל מי לבבה נוהה

ומדוע תחבק בחום

חיבוק שכולו תום

ומן הצד בזר הציץ.

הוא הביט מן הצד ניצב

באישה שאהב

וזרועותיה כרוכות

כריכה של אחות

עמד ולא האיץ.

וצנוע ניבט לו הזר

כמו מעולם אחר

כמו מתנה

ובעיני נערה רוגשת

הבליחה לפתע הקשת

מחר עם שחר חתונה…

הוא עמד מן הצד נרעש

לפתע הבזיק בו וחש

כיצד באקראי ומבלי משים

ניגלה לפניו מעשה ניסים 

עולם אגדות ישן חדש…

זר קטן וצנוע, 

בקושי מורגש 

אך מהלך קסמים

נרגש

פרחיו עדינים

גוני גוונים 

חוורינים -אנינים.

יד ענוגה מאחזת ברוך

עלמה רכה קורנת זוך

כחלילית, זערורית,

שברירית…

ובעוד היא פוסעת רוחפת

מפתח הקניון הרם

הרוחש אדם

בלא מילה

דמות עטורת הילה

שברירית ערפילית

מעין ציור שמא תמונה

כל כך לבי בי המה

לעלמה חלומה 

וקולי לו נשמע 

וההד לו ענה :

זר פרחים לחתונה?!

מתחתנת מחר – לחשה

ילדה – אישה

באחת זרועותי נשלחו

רפרפו נכרכו

מזל טוב, אחות

ברכות…

באווירה של בינערביים

משק זוגות כנפיים

ליחששו

מזל טוב אחות

ברכות.

עטפו במעוף

גוף אל גוף

חיבוק

הדוק

נערה  אישה

ולחישה

הזר בינותינו מחותל

ובזווית העיניים 

נקווים אגלי טל.

מה אומר על האור

אם יזרח, אם יחזור

אור יוצא מן הלב

לעיתים הוא מזהיר

לעיתים מהבהב

לעיתים רק בשיר…