לשמיים – עליזה ולד
לפעמים אני משאיר אוכל בצלחת
ומסרב בתקיפות ביס נוסף לקחת
אומר "לא אוהב"
"ובכלל לא רוצה כי אינני רעב".
אז אמא דואגת סופקת כפיים
מביטה פעם אחת אלעל לשמיים
ופעמיים עמוק לי בתוך העיניים
ושואלת:
"אם לא תאכל,
איך תגדל?"
בערב כשאמא לצאת ממהרת
השעה בשבילה כבר מאוד מאוחרת
ואיתי השכנה השמרטף רק נשארת
אני לשמרטף מוציא ת'לשון
כי אינני רוצה ללכת לישון,
רוצה לשחק לבדי או איתה
לא מסכים בהחלט לעלות למיטה
אז אמא נעמדת סופקת כפיים
מביטה פעם אחת אלעל לשמיים
ופעמיים עמוק לי בתוך העיניים
ושואלת:
"איך תקום בזמן
אם לא תישן?"
כשאני זורק על שולחן ת'גרביים
משליך ת'חולצה בגלגל אופניים
מעיף במרכז הסלון מכנסיים
מתרוצץ בין כסאות מדלג על כרים
בין ספרים מעוכים ומשחקים פזורים
לא חושב לסדר וגם לא להרים
אז אמא עוצרת סופקת כפיים
מביטה פעם אחת אלעל לשמיים
ופעמיים עמוק לי בתוך העיניים
ושואלת אותי: "איפה? לאן?
מדוע הילד שלי מבולגן?"
כשאני מקשקש ביומן של יונתן
וצובט באוזן את אחי הקטן
שופך במקרה את כל הקנקן
היישר לילקוט המלא של לירן
אז אמא כועסת סופקת כפיים
מביטה פעם אחת אלעל לשמיים
ופעמיים עמוק לי בתוך העיניים
ושואלת מבלי לחייך:
"איך אתה מתנהג, בלי בושה, איך?"
כשאני תופס לפעמים מצב רוח
ומסתובב לי בחוץ כתרנגול נפוח
רץ ומקפץ ממגלשה לסחרחרה
ובלי כל אזהרה פורץ בדהרה.
צורח בלי סיבה ופתאום סתם בורח
את הפיצה משליך, את הגלידה מורח
דורש לי עוד ארטיק ונשבע: זה הכול
ומדביק את המסטיק לספסל הכחול
אז אמא נאנחת, סופקת כפיים
מביטה פעם אחת אלעל לשמים
ופעמיים עמוק לי בתוך העיניים
מתחננת: התחשב באמא מיואשת
הפסק להתרוצץ, אני הרי מותשת.
כשדודה שרה באה לביקור
היא משחקת איתי בכדור
אני מגיש לה עוגה אפויה בתנור
מראה לה בספר תמונות וסיפור
ויודע היטב מה מותר מה אסור.
דודה שרה מתפעלת
פונה אל אמא ושואלת:
"כיצד זה חוללת מעשה ניסים?
הילד שלך הוא ממש מקסים!"
אז אני על שרפרף מוחא כפיים
מביט פעם אחת אלעל לשמיים
ופעמיים עמוק לאמא בעיניים
ואומר בקריצה ובקול "האח!
התשובה כה פשוטה וברורה כל כך,
לאמא שלי יש ילד מוצלח!!!"
