במלאות שנה למות אבי 28.10.11
אבי יקר,
למעלה משנה חלפה מאז הלכת מעמנו. פעמים רבות במהלך פעילויות חיי היומיום שלי מצאתי את עצמי מנסחת בראשי מכתב אליך. איני יודעת היכן מצויה הישות שלך, ומן הסתם היא קיימת, מפני שלא יתכן שאדם שכ"כ היה, כבר נמוג לחלוטין ורק הזיכרונות עדיין שרירים.
במקום בו נטמן גופך הקמנו מצבה שמייצגת בעינינו מקצת מהווייתך בשנותיך האחרונות: את תאוותך הבלתי נלאית לעולם הספרים על אוצר הידע ויפי ההבעה, היצירה, הדמיון והעלילה. הקפת עצמך בספרים מתחומים שונים.
ששה שבעה ספרים נערמו תדיר סביב מיטתך ומקום של כבוד תפס כמובן ספר הספרים, התנ"כ. אתה בהחלט היית מעיין וקורא בהם. בביקורינו התכופים בביה"ח איכילוב היוו הספרים שרכשת שם בסטימצקי ובצומת ספרים מקור נחמה ועניין.
חפצנו במצבה גם לבטא את העיסוק המעמיק שלך באיסוף טלכרדים מכל רחבי תבל תוך ניצול האתר באינטרנט, COLNECT, שעופר בנך בנה עבורך ואמיר אחיו פיתח, שכלל והרחיב ואפילו זיכה אותך בגאווה ונחת כשזכה במקום ראשון בתחרות הסטארט אפים בבילבאו שבספרד.
אבי יקר, נולדת בברוצלב להורים ניצולי שואה. בהיותך בן תשעה חודשים עליתם לארץ המיוחלת אל מעברה בבירת עמק יזרעאל, עפולה, שם נולד לך אח צבר בשם רענן. התקדמתם מצריף העץ לבניין שעדיין קיים ברחוב יהושע חנקין.
אביך, גרשון, שעבד במועצת הפועלים, הצליח להגיע לרכב, אופנוע עם סירה, שלפעמים אף ניתקה כשנסעתם ברחבי ישראל. אמך, פרידה, סייעה לכלכלת המשפחה כמטפלת בילדים ואתם הייתם חשים לעזור לה לשאת את הסלים מן השוק.
אחד הדברים המקודשים בשגרת חייכם היה עיתון דבר, שבמאמריו שקעתם כל בוקר טרם הנץ החמה, ובנערותך גם עבדת בין השאר בחלוקתו למנויים.
אביך שהבחין בתבונת בנו הבכור טרח להביאך למבחנים אל העיר הגדולה חיפה, ותוצאותיהם אישרו את כניסתך למערכת החינוך שנה קודם זמנך.
בשעות הפנאי אחרי הלימודים עסקת בבניית טיסנים ובפעילות אינטנסיבית בתנועת הצופים.
עם סיום התיכון במגמה הביולוגית בגיל 17 עקרת אל מרכז הארץ ללמוד טכנאות רנטגן וכשהתגייסת שירתת כקצין חובשים בסיני.
נפגשנו בתום השירות הצבאי כסטודנטים במחלקה למדעי החיים באוניברסיטת ת"א ותוך חצי שנה באנו בברית הנישואין.
מלחמת יום הכיפורים גבתה מהמשפחה מחיר כבד, את אחיך הצעיר רענן.
מיד לאחר גמר לימודי התואר הראשון נענית לצו השעה אחרי אותה מלחמה איומה. נטשת את אשתך עם תינוקך הבכור רענן בפ"ת כדי לתרום שנה לצה"ל בשירות קבע בסיני.
חזרת לאוניברסיטה. סיימת תואר שני באימונולוגיה בהצטיינות והשלמת שנה בדוקטורט.
צחוק הגורל – המחלקה לא הסכימה לקבל את הצעתך לטפל בחולי סרטן סופניים בחיסון פסיבי, שיטה שיושמה מאוחר יותר וחשת על בשרך, כמעט עשרים שנה אחר כך כשקיבלת אוואסטין בחודשי מחלתך האחרונים.
מהאקדמיה פנית לבנק הפועלים כיועץ להשקעות והתקדמת עד תפקיד סמנכ"ל בבנק משכן.
היית אדם נבון,שקול, רציני וצנוע. היית מסור לארצך, למשפחתך ולחבריך.
כשהתגלה הגידול הקטלני בראשך ידעת לשמוח שהספקת לממש במספר שנים מחוץ למעגל העבודה את רצונותיך בעיסוק באהבותיך: הספרים, הלימוד העצמי,ואוסף הטלכרדים.
בתחום המשפחתי שמחת שגם זכית להתברך בחמישה נכדים.
שלושים ושמונה שנים חיינו יחדיו. היינו חברים בעלי שטחי התעניינות משותפים רבים. אהבנו ללכת (וידעת לצעוד במהירות ראויה לציון), אהבנו לטייל, להכיר וללמוד. אני התענגתי על הידע שליקטת ושפעת אודות אתרים אירועים. נהניתי לצעוד איתך בבקרים כשאתה שח לי על ספרים חדשים שקראת ומדליק בי את הרצון לקראם גם כן.
ברצוני לעדכן אותך במה שהתרחש במשפחתך אחרי לכתך.
בנך הבכור דרור שישב למראשותיך והיה עד לנשימת אפך האחרונה בבית החולים, התמודד עם אובדנך ועבר תקופות קשות בחייו, הצליח להתאושש ובראש השנה הגשים שאיפה לנסוע אל קברו של רבי נחמן מאומן. שנינו סובבנו מותשים בלילות לתלות את המודעות על האזכרה שלך.
אורלי אשתו כבר עובדת מספר חודשים ויחדיו הם מנהלים חיי משפחה יפים ומאושרים עם שלושת צאצאיהם.
רזי נכדנו הבכור, שיחגוג השנה בר מצווה, החל את לימודיו בחטיבת הביניים ולאחר ניסיון קצר בישיבה דתית בחר להמשיך לקיים מצוות בכתה מדעית חילונית. הוא ממשיך בחוג המתמטיקה למצטיינים וגם בכיתה החדשה הוא כבר מתמודד על תפקיד במועצת תלמידים.
יובל, אחיו בן התשע וחצי החליט גם הוא לחבוש כיפה ואין זה עומד בדרכו להצגת מועמדות במועצת התלמידים בבית הספר החילוני. הוא משלב את אהבת הכדורגל במכבי פתח תקווה עם פיתוח כישרונו המוזיקלי בנגינה באורגנית.
זוהר בת הארבע,הנכדה היחידה בין הנכדים הבנים, נודעת באהבתה לציור ומשתתפת בחוג למחול.
משפחת בנך השני עופר התרחבה. נולד להם תינוק חמוד הנושא בשמו גם את שמך, אביב. עופר מטפל באביב הקטן למופת. כשאיילת והבנים הגדולים בילו בדיסנילנד באורלנדו, אפילו לא הביע עופר כל קובלנה על היותו מקורקע בארץ עם אביב הקטן.
בנוסף לטיפול בשלושת צאצאיו הגיש עופר לתחרות בסיוע שני אחיו הצעירים אמיר ואורי, תוכנית מחשב ללימוד לוגו לילדים וכמו במקרים קודמים כשגם אתה אבי עוד חווית, הם זכו במקום הראשון. יום לאחר מכן, לפני יומיים, השתתפו עופר ואמיר גם בתחרות אחרת באינטרנט ושוב זכו במקומות הראשונים.
איילת, אשתו של עופר, חזרה לעבודה במשרה מלאה בחוץ ונותרה רעיה ואימא תומכת ומחנכת בבית ומצטיינת בהכנת תבשילים.
ילדיהם זוכים להתמודד בכיף באתגרים אינטלקטואלים. אלמוג בכיתה ג' מנגן באורגן, מתאמן בג'ודו וכדורסל ויתחיל עוד חוגים בבי"ס להנדסאים. ענבר, שהחל את כיתה א' השנה, שולט בקריאה וכתיבה ובתרגילי מתמטיקה מורכבים. גם הוא כבר משובץ במספר חוגים.
בעצם, זה לא היה מפתיע אותך שארבעת נכדיך מחוננים ומקסימים. חבל שהם כבר לא יוכלו להתעשר מהסבא רחב האופקים.
אמיר, בנך השלישי, יצא לשוטט בעולם אחרי מותך עם הסטארט אפ שלו. נפגשתי עימו בתערוכת האוספים בפראג שם גם התוודעתי לשניים מחבריך לאיסוף הטלכרדים: ואדים הצ'כי ויורגן הנורבגי שחלקו לך שבחים רבים. (יורגן סיפר שאתה הישראלי הראשון אליו התוודע ואח"כ דרך האתר רכש הרבה ידידים ישראליים.)
ערב ראש השנה הפתיעני אמיר בביקור בביתנו בארץ. הוא מרענן את תפיסת עולמי בהפיכת ביתנו לבית פתוח בו מתארחים חברים מארצות שונות.
אורי, צעיר בניך, החליף את מקום עבודתו והתקדם לעבודה מאתגרת יותר בחברה בפתח תקווה לשם הוא מגיע באופניו. למרות שהוא מקדיש שעות רבות לעבודה הוא מוצא זמן לבילויים. הוא ילד של ים: אלוף במשחקי מטקות על החוף וגולש על הגלים במים.
באשר לי, חבר יקר, אני משתדלת למלא את חיי שהתרוקנו ממך. אני ממשיכה בלימודי הספרדית והיידיש. . נרשמתי עם חנה חברתנו להרצאות בבנין צימבליסטה באוניברסיטת תל אביב – אכסניה אינטלקטואלית שאתה ואני כל כך נהנינו לחסות בצלה. לגבי פעילותי הספורטיבית: אני מתעמלת במועדון הספורט, צלחתי בשחייה את הכינרת. רכבתי בסובב ת"א באופניים וארוץ עם אורי בעוד שלושה ימים במרוץ הלילה של נייקי.
לשמחתי גם מגיעים אליי תלמידים, וכידוע לך, אני נהנית ללמד, בעיקר את השפה העברית שלנו.
עקבת מקרוב אחרי שיעורי החוג "עברית מן הספרים" שהקמתי לפני שחלית. כשנותרה רק תלמידה אחת שהמשיכה להגיע ולגמוע בשקיקה ספרות יפה בעברית, כל כך התרשמת והתלהבת מרצונה העז והתמדתה, עד שהצטרפת גם אתה לשיעורים שהפכו למפגש חברתי משולש של שנינו עם שרה, כשאתה מעניק מכל הלב את תרומתך לקידומה בעברית. כשאנו נזכרות בנוסטלגיה באותה תקופה שרה חוזרת ואומרת לי: את אישה מאושרת שזכית לבעל כזה.
בנינו עושים את מה שהם יכולים כדי למלא את החלל שהותרת בבית. עופר משתדל להגיע עם ילדיו פעמיים בשבוע. אורי שעזב את הדירה, קופץ לעיתים מזומנות, לא תמיד בשעות שגרתיות ואנחנו אוכלים יחדיו , צופים בטלביזיה או אפילו רצים ביחד.
אורי מבקש לציין את ה"סיפתח" שהוא עשה לי לחו"ל בהעניקו לי מתנת יום הולדת נפלאה: חופשה עמו בבורגאס שבבולגריה.
יהודית טייטר זמן קצר לאחר מכן דרבנה אותי לצאת לטרק הראשון שלי, לגאורגיה.
באשר לחיים החברתיים שלי, עולם כמנהגו נוהג. זוגות החברים הטובים שעדיין שומרים על קשר (מכאן תוכל להסיק שחלקם התנתקו לחלוטין) כבר אינם מוצאים עבורי את המשבצת ששנינו תפסנו. הם אינם מעלים בדעתם להציע לי כמו פעם להצטרף לסתם מפגש חברתי או לצאת עמם לסרט או לטיול.
אלמנה היא חצי זוג אם לא למטה מזה.
אני מלמדת את עצמי לתור חוויות אחרות וחדשות. הלכתי בעקבות בני הצעירים אל המדבר לארבע יממות באוהלים ונוכחתי לדעת שהחיים יכולים להיות יפים בפשטותם ואפשר להתחבר לאנשים אחרים בחיבוק ובאהבה.
אבי יקר שלי, תמיד תחסר לנו.
לפעמים אפילו בעיצומו של חיוך מכה בי זיכרון אובדנך ופני מתכרכמים לבכי.
עשינו היום מעשה שלעניות דעתי היה גורם לך קורת רוח. ערכנו אזכרה לאחיך האהוב רענן בעפולה ועתה אנו על יד קברך פה בפ"ת.
חבר יקר שלי, חסר לי המגע שלך, הנוכחות היציבה והמלטפת, החברות המאפשרת לחלוק רשמים.
כל כך הרבה ספרים בביתנו מיותמים בלעדיך. כל כך הרבה טלכרדים צוברים אבק. כל כך הרבה ריקנות מתמלאת בזיכרונות עליך. זוהי כנראה משמעות הביטוי "תהא נשמתך צרורה בצרור החיים".
יקירי, חברים רבים מוקירי זכרך באו לחלוק לך כבוד באזכרה שלך. יצחק גור סלסל בקולו הערב את תפילת אל מלא רחמים על קברך. בנצי פיזנטי נשא עליך דברים כעמית לעבודה בבנק.
בנצי קשר צייר דמותך כעמית לאיסוף טלכרדים. חנה, שכינתה אותך "אח", קראה לכבודך שיר של נתן יונתן.
אלמוג נכדך (כן, גם ענבר ואביב הקטן נכחו במקום) הביע את אהבתו לך בעבר וגם בהווה. בניך: אמיר, אורי ודרור העלו קווים לדמותך כאבא אוהב, חבר, תומך ומייעץ ובטאו בדברים נרגשים את כאב החלל שהותרת בלבבם. אחרי האזכרה צפינו בתמונותיך רצות על מסך הטלביזיה. היית כל כך חי!!! יהי זכרך ברוך!!!
